Sunday, January 8, 2012

על ברכת הראייה למלכים

כשנודע לי שנבחרתי לקבל אות יקיר קהילת מעיינות, ושהטקס לחלוקת האות יהיה במעמד נשיא המדינה, התחלתי לחשוב על ברכת ראייה שלא נזדמן לי עד היום, הרי היא ברכת המלכים.
יש שתי נוסחאות, אחת למלך ישראל, ואחת למלך של גויים (מעניין מה עושים אם יש מלך יהודי לעם של גויים):
מלך ישראל: שחלק מכבודו ליריאיו.
מלך גוי: שנתן מכבודו לבשר ודם.
(הרמב"ם פוסק להשתמש בפועל "נתן" בשני המקרים, אבל ההפרדה בין "חלק" ו"נתן" נמצא כבר במסכת ברכות נ"ח., וחוזר גם בברכת הראייה על חכם גדול).


יש טענות שכדי להיחשב מלך לענין הברכה, הוא צריך להכנס לאחת משתי קטגוריות: 
- אין אדם שהוא כפוף לו, והוא הסמכות העליונה.
- ביכולתו לחרוץ גורל נתיניו לחיים ולמוות.
כלומר, כדי לזכות בהזדמנות לברך את הברכה, עלינו ללכת לטיול בארץ הקרובה בעלת שלטון אוטוקרטי.
העמדה הפוליטית\תיאולוגית העומדת בבסיס הברכה לפי הפרשנות המסורתית, היא שאם יש מלך, מלכותו מהווה השתקפות מסוימת של מלכות שמים. כלומר, הברכה נמצאת עדיין בעמדה של The Divine Right of Kings המנדט האלוהי למלך.
במילים של אתר אחר "הננו מביעים את האמונה שביד ה' המלוכה, והוא זה שנתן לאנושות יכולת ליצור את מעמד המלוכה, והוא גם זה שהעניק מכבודו למלך זה שעומד לפנינו".



אמנם הכח הדמוקרטי איכשהו נמצא במובלע בהסבר זה, אבל נשאר הרושם שה' באופן ישיר העניק זכויות יתר לאיש זה או אחר מעל כולם.
אבל היסוד של הדמוקרטיה איננה אתיאסטית כלל וכלל. במילים של הצהרת העצמאות של ארה"ב "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות ..." כולנו נבראנו בצלם, וזאת היסוד התיאולוגי שחסרה לי בברכה כפי שהיא.
נכון שהמעמד של נשיא המדינה מנוון ממעמד המלך, אך עדיין יש בו כבוד, אשר באופן מובהק מגיע דרך המצביעים.

לכן חיברתי ברכה חדשה המבטא את ההבנה שלי בענין זה:
בא"י אמ"ה שחלק מכבודו לבני אדם ונתן בם כוח להעמיד נשיא עליהם; בא"י שחלק מכבודו לעם ישראל.
למלך של עם אחר, הסיומת תהיה "שחלק מכבודו לעם זה".