Pressure Cooker Caramelized Onion Soup Stock

A much easier option than the method I described in Asian Shiitake Soup:
Works with carrots / sweet potatoes too, but keep the cooking at pressure time down to about 25 minutes.

Equipment: Pressure cooker
Ingredients:
1 KG onions, sliced
1 t. baking soda
1 t. salt
splash of olive oil

Put all ingredients in the pressure cooker.
Give the pot a good shake every 30 seconds or so until the contents get sloshy.
Keep at pressure for about 45 minutes.

על ברכת הראייה למלכים

כשנודע לי שנבחרתי לקבל אות יקיר קהילת מעיינות, ושהטקס לחלוקת האות יהיה במעמד נשיא המדינה, התחלתי לחשוב על ברכת ראייה שלא נזדמן לי עד היום, הרי היא ברכת המלכים.

יש שתי נוסחאות, אחת למלך ישראל, ואחת למלך של גויים (מעניין מה עושים אם יש מלך יהודי לעם של גויים):

מלך ישראל: שחלק מכבודו ליריאיו.

מלך גוי: שנתן מכבודו לבשר ודם.

(הרמב"ם פוסק להשתמש בפועל "נתן" בשני המקרים, אבל ההפרדה בין "חלק" ו"נתן" נמצא כבר במסכת ברכות נ"ח., וחוזר גם בברכת הראייה על חכם גדול).

יש טענות שכדי להיחשב מלך לענין הברכה, הוא צריך להכנס לאחת משתי קטגוריות: 

- אין אדם שהוא כפוף לו, והוא הסמכות העליונה.

- ביכולתו לחרוץ גורל נתיניו לחיים ולמוות.

כלומר, כדי לזכות בהזדמנות לברך את הברכה, עלינו ללכת לטיול בארץ הקרובה בעלת שלטון אוטוקרטי.

העמדה הפוליטית\תיאולוגית העומדת בבסיס הברכה לפי הפרשנות המסורתית, היא שאם יש מלך, מלכותו מהווה השתקפות מסוימת של מלכות שמים. כלומר, הברכה נמצאת עדיין בעמדה של The Divine Right of Kings המנדט האלוהי למלך.

במילים של אתר אחר "הננו מביעים את האמונה שביד ה' המלוכה, והוא זה שנתן לאנושות יכולת ליצור את מעמד המלוכה, והוא גם זה שהעניק מכבודו למלך זה שעומד לפנינו".

אמנם הכח הדמוקרטי איכשהו נמצא במובלע בהסבר זה, אבל נשאר הרושם שה' באופן ישיר העניק זכויות יתר לאיש זה או אחר מעל כולם.
אבל היסוד של הדמוקרטיה איננה אתיאסטית כלל וכלל. במילים של הצהרת העצמאות של ארה"ב "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות ..." כולנו נבראנו בצלם, וזאת היסוד התיאולוגי שחסרה לי בברכה כפי שהיא.

נכון שהמעמד של נשיא המדינה מנוון ממעמד המלך, אך עדיין יש בו כבוד, אשר באופן מובהק מגיע דרך המצביעים.

לכן חיברתי ברכה חדשה המבטא את ההבנה שלי בענין זה:

בא"י אמ"ה שחלק מכבודו לבני אדם ונתן בם כוח להעמיד נשיא עליהם; בא"י שחלק מכבודו לעם ישראל.

למלך של עם אחר, הסיומת תהיה "שחלק מכבודו לעם זה".

Asian style shiitake mushroom soup with matza balls

The inspiration for this soup was a soup I ate in a Buddhist vegan restaurant in Taiwan. The soup was (spicy) hot, had slices of ginger, slices of shiitake mushroom, and cubes of tofu about 2 cm on a side. The tofu had something done to it to make it spongy (frozen and defrosted maybe). I ate the tofu cubes and thought, "just like matza balls".

On the subject of matza balls, the world divides into those who love them light and airy, and those who love them heavy and dense, mostly depending on whether their Grandmother knew what she was doing. I am going to divulge the secret of making them one way or the other, depending on your preference.
The secret is... cooking time. You can use any recipe you like (mine is below). It is a good idea to let the mix chill for at least an hour before cooking, but that isn't the main thing:
- If you like them dense, turn off the burner after seeing them all float to the top briefly.
- If you like them light, keep the pot simmering and covered for at least 40 minutes, if not twice that.

I couldn't find any recipes for vegan asian soups, so I had to go with my memory and palate. So far this soup has turned into a family favorite, displacing our regular corn soup / lentil soup for all but one member.

Soup

Equipment: large soup pot (4 or 5 litre), wooden spoon.

Ingredients:

1 Kg onions, sliced (see note on onions and crying below*)

1 T chili pepper flakes

3 T olive oil (I didn't say it was authentic)

3 cm fresh ginger sliced thin (fresh ginger is widely available and pretty cheap, but I never ended up using it all before it goes bad. So now I slice the whole thing paper thin, and roll the 'extra' slices into a sheet of cling film, which I stick in the freezer door. The frozen slices work just fine for all recipes that need fresh ginger).

A few cloves of garlic, chopped

Mirin or sweet white kiddush wine

1 or 2 T of 5 spice powder (for Jerusalemites; get it at 'Tavlinei Tevel' on Agrippas across from the shuk).

50 grams dried shiitake mushrooms 

water

soy sauce to taste

salt

Instructions:

While slicing onions, splash the olive oil in the pot on a high flame and dump the pepper flakes on top.

Saute onions and ginger in the oil until quite candied. This takes quite a while, and the onions will cook down to about 1/4 of their original volume. Here's the trick: you want to get very close to burning them, but not burn them. Let the onions sizzle, and occasionally peek at the bottom of the pot. When you start seeing a nice layer of 'almost burnt' stuff, start vigorously stirring with your spoon, using the onions to 'scrub' the burnt stuff off the bottom. After about 15/20 minutes of these 'scrubbing' sessions, you will have nice brown sweet candied onion; the base for a classic french onion soup. If you think they are dark enough, give them a few more minutes; if they are not dark enough the soup will be insipid.

Next dump the garlic in, and saute for a minute or two more. 

Add the Mirin or sweet white wine, it will reduce quickly, but you can use it to finish cleaning the rest of your 'fond' from the bottom of the pot.

Fill pot with water or stock. Remember to leave enough room for your matza balls.

Dump in your shiitake mushrooms.

To keep from ending up with a grainy 5 spice mixture residue, I carefully empty a tea bag, taking off the paper tag but retaining the string, put the spice in the bag and then tie it up with the string.

Cover and bring to a boil, lower to a covered simmer. After 10 minutes taste and add soy sauce and/or salt (keep it on the under-salted side, the shiitake will continue to add flavor). Continue to simmer for at least 20 minutes and then turn off. Meanwhile make matza ball mix.

Matza Balls

1 C matza meal

4 Eggs

1 t. salt

1/4 - 1/2 t. black pepper.

1/2 t. dried ginger powder (optional)

1/3 C olive oil

1/2 C boiling soup

Mix all ingredients but the soup together until well combined. Mix in boiling soup (if you were to add it at the beginning with all the rest you would end up with some poached egg...) until all smooth. Chill for at least 1 hour.

Before bringing the soup back to a boil for the matza balls, fish out the shiitake mushrooms and the 5 spice teabag. If the mushrooms have very thick woody stems, cut the stems off. Slice mushrooms into thin strips and return to soup.

If you are into 'matza clouds' just drop spoonfulls of the mix into the boiling soup. If you want them to be 'balls', roll spoonfuls of the mix in damp hands into balls, then drop into the boiling soup. 

Keep soups simmering according to your preference for heavy or light matza balls. Adjust salt/soy sauce before serving. 

*Onions and crying: I don't freeze the onions, I don't avoid slicing the root. After reading an article testing several methods, the one that worked in article (and mostly works for me too) is to breath through your nose while you puff up your cheeks like a squirrel or blowfish; yes, I would laugh if I wasn't so busy not crying. Apparently this raises the pressure in your eyes and keeps them from starting the irritation/reaction. Actually the article I read recommended keeping a mouthful of water, but I found that simply puffing your cheeks has the same effect.

More on the Death of God

I wrote the poem after reading the article on Tzemah Yoreh and his humanistic siddur. Where Tzemah turned from God to Parents, I had the sudden insight that if God is Dead, I have lost a parent. Suddenly I was flooded with feelings of loss which I hadn't felt since losing my Mother 17 years ago.

God is extinct from many areas where He used to rule.

Last year I read Mary Douglas' "Leviticus as Literature". One of her comments that interested me was that Leviticus is missing the Oracular function, which is an integral part of all 'natural' religions. As is clear from the text, sacrifices are to be brought for unintentional transgressions, intentional transgressions have the punishment of excision or death. So if it was an unintentional or unknowing transgression, how did the transgressor learn of his sin? We live today with an awareness that "I'm ok, you're ok" (in Israel that may tend to be "I'm ok, you're not ok"). When we are told that we have sinned, our immediate reaction will probably be denial.

I discussed this with a teacher of mine, and he claimed that modern consciousness is primally different from ancient consciousness. The world view of ancient man was that if something bad happened to me, I must have sinned, and to return life to normal I require atonement. If I can't recall my sin, I will go to the Oracle to find out what type of sacrifice is needed. Modern (and post Modern) Man, even if he is a "Haredi" Jew or an Evangelical Christian or a Shiite Muslim is different on a very basic level. If we are sick, we go to a Doctor, not a Priest. We take medicine as opposed to bringing offerings or performing magic rituals.

God has been pushed into small "nature reserves" such as Religious Institutions and football matches. Even "religious" people allocate a limited amount of time to Him, during the rest of the time they live a modern life along with the rest of us.

As I understand history, as a rule a god of a nation would rise and fall together with its nation. After being conquered or defeated, the god would dissappear, "die".

The God of Israel is an exception to this rule. When we were conquered something strange happened, and instead of deciding that our God was dead, and that we would do well to move our allegiance to the god of the conquerer, we decided (at least those of us who decided to remain Jews and are therefore our ancestors) that our God is punishing us. Our God is so powerful he controls our enemies and uses them as tools of chastisement. If our fate improves, then He is fulfilling prophecies of redemption, and if we are again on the way to the bottom of the heap, He is fulfilling prophecies of catastrophe. Using Popper's concept of a falsifiable hypothesis, the God hypothesis is unfalsifiable and therefore 'true' and 'false' are inapplicable.

Over the years the idea grew more complex -- perhaps God is punishing us, or He has a divine plan that is beyond human understanding, or His failure to redeem us is our own failure, for not strengthening and unifying the GodHead (as the Kabbalists conceived it).

When Nietzsche said "God is Dead" he was (according to most commentaries) pointing to the fact that with the breakdown of a 'divine' political and cosmological order, and the move to a scientific and realpolitik world view, God was no longer relevant, and was therefore 'Dead'. It was only the primeval urge to believe in God that kept people from realizing this, it was just a matter of time until this realization became generally accepted.

It would seem that the Jews were somewhat vaccinated against the Nietzschean death of the Deity, since our God was already working behind the scenes, pulling the strings. Just as it is possible to imagine God pulling the strings of Gentile Kings, so it is possible to continue and imagine God pulling the strings of science.

The Holocaust is a crisis for the Jewish concept of God as a God of History. It is one thing to have persecution and massacres, they could be punishments, or a Divine plan, or even just "the way of the world". But the Holocaust was different, a different order of magnitude, a different approach to genocide, industrialized genocide.

The connection (not to say causality) between the Holocaust and the Rebirth of Israel is hackneyed, but I find it theologically monstrous to suggest that God was involved.

At the same time, we have a primeval urge to believe in (a) God. If we don't choose a sublime one, we will be left with a lowest_common_denominator God.

God Died at Auschwitz

This poem was written on the day of remembrance for the victims of the Holocaust, 2010 while in Nuremberg, Germany.

God Died at Auschwitz

He chose to die with his children

And not continue ruling the world.

His ash rose up and dispersed all over the world

dust of God is Everywhere, dust of God falls

everywhere it is let, in.

God Died at Auschwitz

There is no Yahrzeit no Stone

But on Shabbat and Holidays we

stumble we fall on our face and call out

and say how much we miss Him.

And like all the dead, when we remember Him

He is slightly resurrected.

God Died at Auschwitz

At first we mourned in Awe

Passing years dulled the pain.

We tell our children tales

of His greatness and His deeds

But they’ll never really know Him

And are bored by now, anyhow.

God Died at Auschwitz

Instead of the Great, Brave, Supreme and Awe-full

now we have the small cowardly and awful

blessed be he and his name

for ever and never.

God died

Now we will execute his Will.

אלוהים מת באושוויץ

אחרי מות

אחרי המוות

אנו חיים בעולם שאלוהים נכחד מרוב המקומות בהם הוא שלט בכיפה.

בשנה שעברה הצגתי את Leviticus as Literature של מרי דגלס. אחד הדברים שהעירה ומצא חן בעיני, הוא המחסור בויקרא של מנגנון האורקל, המנגנון הנבואי המודיע לאדם שחטא, שהרי, כפי שמעיד הכתוב, הקרבנות הובאו על שגגה, שהרי מזיד יש לו עונש כרת. איך נודע לשוגג שחטא? אנו מסתובבים היום בתודעה ש"אני בסדר, אתה בסדר" או אולי בישראל "אני בסדר, אתה לא בסדר". וכשבאים אלינו ומודיעים לנו שאנו חטאנו, בדרך כלל התגובה הראשונית היא של הכחשה.

כאשר דברתי עם ג'ורג' על הענין, הוא טען שהתודעה של האדם המודרני שונה בתכלית מהתודעה הקדומה. תמונת העולם של האדם הקדום היה שאם קרה לי משהו רע, כנראה חטאתי, וכדי להשיב את החיים חזרה למסלול תקין, אני חייב כפרה. אם אינני מצליח לזכור מה עשיתי רע אלך לאורקל כדי שיגלו לי מה היה חטאתי כדי שאדע מה גודל וסוג הקרבן הנדרש. תמונת העולם של אדם מודרני, גם אם הוא חרדי או נוצרי אדוק או מוסלמי שיעי, אינו כזה. אם יש לנו מחלה, אנו הולכים לרופא, לא לכהן. אנו לוקחים תרופות, ולא מביאים קרבן או מקיימים טכסים מאגיים.

אלוהים נדחק אל שמורות טבע קטנות כגון מוסדות דת ומשחקי כדורגל. גם הדתיים מקצים לו זמן מוגבל מיומם, בשאר הזמן הם חיים בתודעה המודרנית יחד עם כולם.

כפי שאני מבין את ההיסטוריה, באופן כללי האל של כל עם היה עולה ונופל ביחד עם עמו. לאחר תבוסה או כיבוש של העם שעבד אותו, הוא היה נעלם, "מת".

אלוהי ישראל יוצא דופן בענין הזה, כאשר נכבשנו קרה דבר מוזר, במקום להחליט שאלוהינו מת, בוא נעבוד את האל המוצלח יותר של הכובשים, החלטנו (לפחות אלו מאיתנו שנשארו יהודים ומהווים את אבותינו) שאלוהים מעניש אותנו. הוא כל כך חזק שהוא שולט באויבים שלנו ונותן להם שליחות לכבוש אותנו ולהעניש אותנו על חטאינו. אם גורל העם שפר, הרי הוא מקיים נבואות נחמה, ואם שוב ירדנו לבור תחתיות, הרי הוא מקיים נבואות פורענות. במילים של פופר, הרעיון של אלוהים היא היפוטיזה שאינה ניתנת לסטירה, ולכן אי אפשר להגיד עליה האם היא נכונה או לא.

עם הזמן והצרות הרעיון השתכלל – אולי אלוהים מעניש אותנו, או שיש לו תוכנית אלוהית שהיא מעבר לבינתנו המוגבלת, או שהכשלון של אלוהים בגאולתנו הוא בעצם הכשלון שלנו עצמנו, לא חיזקנו ואיחדנו את חלקי האלוהות יחד מספיק ("לשם יחוד קודשא בריך הוא...").

לפי פרשני ניטשה, המעבר מסדר אלוהי לסדר מדעי \ פוליטי סימן את "מות האל", וזה רק היה הצורך הקמאי של אנשים באמונה שעיכב את ההכרה הכללית בכך. אולם לכאורה היהודים היו מחוסנים מפני המפגש עם המודרנה, מאחר ואלוהינו כבר עמד מאחורי הקלעים, וכפי שאפשר היה לתאר אותו כמושך בחוטי הגויים, כך אפשר היה לדמיין אותו מושך בחוטי המדע.

לדעתי השואה מהווה משבר בתפיסת האלוהות היהודית. מילא רדיפות וצרות, אפשר שהם עונשים, או תוכנית אלוהית, או "עולם כמנהגו נוהג", אבל השואה זה משהו אחר, סדר גודל אחר, גישה אחרת. הקשר בין השואה לתקומה בארץ כבר נדוש, אבל לדעתי הוא לא נסבל מבחינה תיאולוגית.

מצד אחר אנו זקוקים לאלוהים באופן קמאי. אם לא נבחר לנו אלוהים נשגב, נשאר עם אלוהי הבזיון והשפלות.

אלוהים מת באושוויץ

אלוהים מת באושוויץ

הוא בחר למות עם ילדיו

ולא להמשיך למלוך על העולם

עפרו עלה והתפזר על פני כל העולם

אבק אלוהים נמצא בכל מקום

שנותנים לו להכנס.

אלוהים מת באושוויץ

אין תאריך אין ציון

קבר. אך בשבתות ומועדים

ונופלים על הפנים ואומרים

כמה אנו מתגעגעים

וכמו כל המתים, כשאומרים

דבר בשמו הוא קם קצת לתחייה.

אלוהים מת באושוויץ

בהתחלה התאבלנו נורא

אך הכאב קהה עם השנים

אנו ממשיכים לספר

עלילותיו וגדולתו לילדים

אך הם לא יזכו להכיר אותו

וכבר די משעמם אותם לשמוע.

אלוהים מת באושוויץ

במקום הגדול הגבור העליון והנורא

קבלנו את הקטן הפחדן השפל והלא-נורא

ברוך הוא וברוך שמו לעולמי עולמים

ולהפסד הפסדים

אלוהים מת

עכשיו נקיים מִ-צַווַאותיו.

זכות אבות \ זכות בנים

זכות אבות \ זכות בנים

זכויות הבן על האב

זכויות האב על הבן

בינקותו, להחזיקו בחיקו

לזרקו באויר ולתופסו.

יש אומרים אף באמבט לנקותו.

זכויות הבן על האב

בילדותו, שעורי בית

ושק קמח וסוסו.

זכויות האב על הבן

בנערותו, להשיב לו שלום

ולמרוד בו ולחזור אליו.

זכות הבן על האב

לשתוק, ולצעוק.

זכות האב על הבן

להקשיב, להבליג,

ליסרו ולאהבו.

זכויות האם על הבן? האב על האם? הבן על האם? האם על האב?

מחלוקת לשם שמים

אחד נשים ואחד אנשים

זכין.